הכאה על הירך נזכרת בדבר ה ' ליחזקאל בנוגע לצרה שתפקוד את ממלכת יהודה : " זעק והילל בן אדם [ ... ] לכן ספ ֹ ק א ֶ ל ירך " ( יח ' כא , יז ) . היא באה גם בתיאור של חזרה בתשובה והכרת החוטא בחטאו ( יר ' לא , יח [ יט ]) . הכאה על החזה מתוארת בנבואת ישעיהו על הנשים שתכינה על שדיהן בשל הצרה שתתרגש על יהודה ( יש ' לב , יב ) . בדומה לכך נחום התנבא על נשות אשור שבאבלן תהיינה " מת ֹ פ ְ פ ֹ ת על ל ִ ב ְ בה ֶ ן " ( נח ' ב , ח ) . מנהג ההכאה על החזה מוזכר גם בספרות השומרית . בקינה כה מר לה על אישה קוננה איננה על דומוזי ש " עלמי עירו לא הכו בחזם עליו " . בקינה על העיר אור מתוארת נינגל , אלת העיר , מכה על חזה . הרודוטוס תיאר את מנהגי האבל של הנשים במצרים , שהיו מהלכות בעיר , מכות את עצמן , שמלותיהן מופשלות ודדיהן מגולים ( כתבי , ספר שני , סעיף 85 [ עמ ' . [( 116 ייתכן שכוונתו שהנשים הכו עצמן על שדיהן החשופים . מנהג ה ' טיפוח ' , שעניינו כפי הנראה ספיקת כף אל כף , כף אל ירך או כף אל הפנים , מוזכר במקורות חז " ל .
אל הספר