נוסף על הרחצה , סך דוד את בשרו בשמן לאחר מות בנו התינוק ( שמ "ב יב , כ ) , פעולה שנמנע ממנה כל זמן שנהג מנהגי אבלות . על המנהג שלא לסוך את הגוף בשמן בתקופת האבל ניתן ללמוד גם מהוראתו של יואב לאישה החכמה מתקוע : " התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת " ( שמ " ב יד , ב ) . הדבר עולה גם מעדותו של דניאל , שכאשר נהג מנהגי אבלות משך שלושה שבועות נמנע מלסוך את גופו בשמן ( דנ ' י , ב – ג ) , וכן מדברי ישעיהו , המנגידים בין ש ֶ מן ובין אבל : " לש ׂ ום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל " ( יש ' סא , ג ) . בספרות החיצונית מסופר כי יהודית , שקמה מאבלה , סכה את גופה " בשמן טוב " לאחר שרחצה ( ספר יהודית י , ג [ עמ ' . [( 146
אל הספר