ב. אור יום לקוי וארץ משובשת

ייחודה של גרסת מחמת המציק ( י " פ ) ניכר מפתיחת הנובלה ומהשוואתה לגרסה שהביא עגנון ברומן הכנסת כלה . בפתיחה הזו משתקף המאמץ לשוות לנובלה מראה עתיק הן מבחינת הטיפוגרפיה של היצירה , כפי שעוצבה בסדרה שערך עגנון בהוצאה הברלינאית , והן בתוכנה . הבחירה הטיפוגרפית של עגנון הייתה בפורמט מינימליסטי של ספרון רבוע שעטיפתו גסה ופשוטה ותווית הכותרת מודבקת עליו , דוגמת ספרי אגורה ( Groschen Bucher ) פשוטים למראה שהכיר בנעוריו , והיה יכול לשוב ולראות את חיקוים במהדורות הספרים האקספרסיוניסטיים בשני העשורים הראשונים של ראשית המאה בגרמניה . עיצוב זה שידר עתיקות גסה ימי ביניימית , שאותה ביקש להעביר באמצעות הכריכה וסידור הדפוס של הטקסט בקונטרס הקטן . הנובלה מחולקת לשנים עשר פרקים כמקובל בסיפורים עממיים מעין אלה שבספרות האגורה , וכל פרק מתחיל בגופן מוגדל ומודגש ( , ( Initialis כמו בכתבי יד מאוירים מימי הביניים ואחר כך בספרות הרבנית הנדפסת ובחיבורים המלווים אותה . 9 להלן תצוין גרסת Judischer Verlag כספר נפרד בהבלטה ובסוגריים יצוינו מספר העמוד וראשי התיבות של שם ההוצאה י " פ . ההפניות לגרסת ׳מחמת המציק׳ שברו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן