הסיפור ׳האיש לבוש הבדים׳ העומד במרכזה של חטיבת הסיפורים והפרגמנטים המוקדשים לחזנים וגבאים נראה לפי היקפו ולפי תכניו כצירו המרכזי של הספר הראשון של עיר ומלואה : ׳סיפורה של עיר׳ . אף שלא היה מצוי בתיק הארכיוני של סיפורי הקובץ והוא הוכנס אליו בידי אמונה בתו , נראים בדיעבד סיפורי הספר הראשון כולם כעין ׳התכוננות׳ נפשית ספרותית לכתיבתה של יצירת מופת זו . הסיפור נפתח ברגע הזימון של האושפיז המופלא לעיירה : בכל שנה ושנה סמוך לימי הסליחות רגיל היה לבוא לעירנו מוכר בדים אחד . מחמת שהיה עיסוקו בבדים והיה לבוש בדים היו קוראים לו האיש לבוש הבדים ובלשון המורגלת בגלילות שלנו קראו לו דאש ליינין יידיל , עד שנשתקע שמו גבריאל מחמת כינויו ( עמ׳ . ( 85 37 וכך כותבת אמונה ירון המהדירה והמביאה לדפוס : ׳הסיפור " האיש לבוש הבדים " שנדפס ב " הארץ" תשכ״ו בשני המשכים וללא סיום היה בתחילתו פרק אחד מתוך " החזנים " ואבי הרחיבו לסיפור העומד בפני עצמו . המשכו של " האיש לבוש הבדים " ניתן כאן מתוך כתב היד . חלקו עבר עיבוד על ידי אבי וחלקו נמצא בצורת קטעים׳ ( עיר ומלואה , שם , עמ׳ . ( 718 זוהי אפוא יצירה שעגנון ביקש לעבד ...
אל הספר