עמדה אחרת , סובלנית יותר למאגיה רפואית , מציג הרמב " ם בפירושו למשנה בשבת ( ו , י ) . המשנה שם עוסקת בטלטול של סגולות אפוטרופאיות ( חפצים שנועדו לשם הגנה ) ברשות הרבים בשבת והיא מציגה מחלוקת בעניין : " יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל › 8 טברסקי , מבוא , עמ ' 360 ובהערה 319 שם . › 9 ראה מורה הנבוכים ח " א , פס " א , מהדורת קאפח , עמ ' קב : " ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות , ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטפשיים , שמות שהם מצרפים אותם , שאינם מורים על שום ענין כלל , וקוראים אותם שמות ומדמים שהם צריכים קדוש וטהרה , ושהם עושים נפלאות , כל הדברים הללו ספורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם , כל שכן לסבור אותם " . 50 ראה דברים יח , י – יא : " לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף . וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים " . 51 שוורץ , אסטרולוגיה ומגיה , עמ ' ; 110 – 103 רביצקי , עיונים מיימוניים , עמ ' . 182 ובמסמר מן הצלוב משום רפואה דברי ר ' מאיר וחכמים אומרים אף בחול אסור משום דרכי האמורי " . הרמב " ם מסביר את המטרות הרפואיות של הקמעות הנזכרים ומכריע שהדבר מותר . וכך הוא כ...
אל הספר