שימוש מוגבל ב"תרופות של זוהמה" – האומנם מאפיין של רפואה יהודית?

תרופות רבות שהוזכרו כאן נחשבות בעיני האדם המודרני מעוררות סלידה ותיעוב ( בעיקר תרופות שמוצאן אנימלי : שתן , צואה , רוק ) . יש להניח , שלפחות חלק מהתרופות עוררו אי נחת גם אצל האדם הימיביניימי , אם כי יש להתחשב בכך שהיחס התרבותי לאלמנטים " מעוררי גועל " משתנה מתרבות לתרבות ומזמן לזמן . כאן המקום לדון בשאלה האם בפועל המעיטו רופאים יהודים להשתמש בתרופות " משוקצות " . שלא בנוכחות גורם שלישי , מאמץ פיזי של חולה בזמן כריעות בתפילה וכדומה ) ראה בקצרה שפר , לחלות , עמ ' . › 0 22 יעקובוביץ , עמ ' , › 9 על פי C . Capellmann , Pastoral - Medizin , 1878 , p . 99 23 על גישת ההלכה הקדומה לטיפול באישה הרה המתאווה לאכול בעת התענית או מזון שאינו כשר ראה במשנה ביומא ח , ה : " עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשיב נפשה . חולה מאכילין אותו על פי בקיאין ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די " . וראה עוד : בבלי יומא פב ע " א : " עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר תוחבין לה כוש ברוטב , ומניחין על פיה " . דומה כי הגישה הכללית שחיי אדם בדרך כלל עדיפים על החוק התאולוגי נוסחה בדברי התלמוד ובספרות הפוס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן