מוך

" מוך " הוא כינוי כללי לחומרים רכים רב שימושיים לטיפולים רפואיים . המוך הורכב ממגוון חומרים , כגון צמר בעלי חיים , צמר גפן ( בלשון ימינו : כותנה , . , ( Gossypium sp שאריות של בגדים בלויים או פסולת שנתקבלה לאחר כיבוס בגדים ושפשופם . מקורות חז " ל , ובעקבותיהם בעלי ההלכה מימי הביניים , מדווחים על שימוש במוך ( יבש או רטוב ) במקרים של חבלות ופצעים , רגל שנחבלה כתוצאה ממנעל לוחץ , דלקות אוזניים ולשם ספיגת דם מחזור . בירושלמי מסופר " עשה לו רב חייה בר אשי בית יד למוך שבאזנו " , כלומר שכדי להקל על הכנסת המוך והוצאתו מהאוזן הוא עשה לו מעין ידית . בימי הביניים אסר הרמב "ם להניח בשבת על פצע מוך משומש ( בלשונו " עתיק " ) , שכן זה נחשב כמרפא פצעים . לצד אמצעי מניעה שנלקחו דרך הפה , שימש המוך כאמצעי טכני ( אטם , מעין טמפון סופג ) למניעת היריון . נשים תחבוהו לתוך הנרתיק ( vagina ) כדי למנוע את מעבר הזרע 55 ראה ערך עכביש . 56 ראה ערך צואה . › 5 ערוך השולחן , או " ח , סימן שלא , סעיף ז . 58 הטאלק נזכר בדיון בשאלה אם מותר ליתנו על רגל שנפצעה במהלך השבת . ראה שו " ת אפרקסתא דעניא , סימן כו . 59 תחבושת ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן