אנגלית : ; Citron ערבית : למון מוצרים רפואיים : פרי ( מיץ ) , קליפה , עלים הלימון אינו מוזכר במקרא . הדעה המקובלת בקרב חוקרי ההיסטוריה של ההדרים היא שהלימון הגיע לאזור הים התיכון יחד עם שאר ההדרים בעקבות כיבושי הערבים בראשית ימי הביניים . לפי מקורות התקופה גידלו את הלימון בארץ ישראל ובסוריה ושימושיו העיקריים היו לתיבול מאכלים , להכנת משקאות ולמטרות רפואיות . הרמב " ם ציין שמיץ הלימון הוא משלשל עדין ומשמר מזונות וקליפת הפרי והעלים מועילים כתרופה נגד ארס של זוחלים . בדומה לחומץ ( ראה בערכו ) גם חמיצותו של הלימון נחשבה כמחטאת פגיעות ארס . בימי הביניים שימש מיץ לימון כתכשיר נגד כינים . במאה ה 17 המליץ המקובל רבי חיים ויטאל על מיץ לימון מורתח ( " שארב לימון " ) לטיפול בנפיחויות ולשיפור תיאבון . ההשקפה שרווחה בימי הביניים הייתה שאפשר למנוע הידבקות במחלת דבר הנגרמת מאוויר רע ומעיפוש על ידי מוצרי מזון חמוצים . על רקע זה המליצו ויטאל ורבי יעקב צהלון להשתמש בזמן המגפה בלימון . למן סוף המאה ה 18 החל באירופה השימוש במיץ לימון כמקור לוויטמין . C שיפור זה תרם באופן משמעותי לחיזוק בריאותם של ספנים...
אל הספר