חרדל השדה (Sinapis arvensis)

אנגלית : ; Mustard ערבית : קירלה ; יידיש : גארשיצ "ע מוצרים רפואיים : עלים , זרעים , ניצני פרחים , שמן חרדל ( יהודית תימנית : צליט תרתר ) חרדל השדה הוא צמח חד שנתי גבוה השכיח בשדות או בצידי דרכים בחורף . במהלך התקופות ההיסטוריות שימש חרדל השדה כצמח תבלין וכסם מרפא . חכמי יוון ורומא המליצו עליו כמחזק את הגוף , מעורר את המעיים ואף מנקה אותם . בספרות הרפואית הסורית ( נאוארמית ) הומלץ לטפל בעקיצת עקרב באמצעות מרשם הכולל חרדל כתוש שנילוש במים חמים ולהניח את התערובת על המקום הכואב . בספרות חז " ל נחשב החרדל לירק מחטא ומונע מחלות , כנראה משום טעמו החריף , ברם יוחסו לו גם השפעות רפואיות שליליות . הבבלי המליץ להקפיד על אכילת חרדל אחת לשלושים יום , אולם לא מדי יום , שכן הוא עלול להחליש את הלב : " הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום – מונע חלאים מתוך ביתו , אבל כל יומא לא . מאי טעמא – משום דקשה לחולשא דלבא " . מקור אחר מציין כי דמעות הנגרמות מחרדל " יפות לעין " , ואפשר שבמקרים של תחלואי עין הזליפו מעט מן השמן לתוך העין , כדי לחטאה ולנקותה מדלקות ומהפרשות מיותרות . הבבלי המליץ לאישה הרה שלא לאכול חרדל שמא ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן