מרה של בעלי חיים

אנגלית : ; Gall , Bile ערבית : מררה כיס המרה הוא שלפוחית ( מעין שקיק שרירי ) שנאגר בה מיץ המרה , המופרש מאונות › 0 שו " ת אגרות משה , חיו " ד , ח " ב , סימן כו ; שו " ת מנחת יצחק , ח " ט , סימן עט , אות א . › 1 שו " ת מהר " ש אנגיל , ח " ח , סימן יב . › 2 שו " ת ציץ אליעזר , ח " ו , סימן טז . הכבד והמסייע בעיכול המזון . הקדמונים ייחסו למרה סגולות רפואיות , אולי משום שהיא בעלת חומציות גבוהה . חיבורים רפואיים מימי הביניים מזכירים שימושים רפואיים במרתם של שלל בעלי חיים , עובדה המצביעה על חשיבותה הפרמקולוגית של המרה , וכן על ייחוס תכונות רפואיות שונות למרה של בעלי חיים . בחיבורי התקופה נזכרו שימושים רפואיים במרה של בהמות ( שור , תיש , עז , חזיר ) , חיות ( דוב , זאב , שועל , צבי , שפן , קיפוד ) , עופות ( חגלה , נשר ) ודגים ( קרפיון ) . הרמב " ם סיווג את מרותיהם של בעלי החיים לפי יעילותן הרפואית בסדר הבא ( מהגבוה לנמוך ) : מרת פר , מרת דוב , מרת עז , מרת צאן ומרת חזיר . אכילת תרופות שמקורן במרתן של בהמות שאינן כשרות עוררה ספקות לגבי דיני כשרות . בעניין זה נשאל רבי אברהם בן דוד יצחקי , מרבני ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן