אנגלית : ; cerumen , earwax כינויים עבריים : לכלוך האוזן , צואת האוזן ; ערבית : וסך בחיבורים רפואיים אחדים מימי הביניים הוצע לטפל בבעיות בעור באמצעות הפרשת האוזן . היסוד לטיפולים אלה הוא העובדה ששעוות האוזן הינה שומנית ומתאימה לסיכה , ואף ייחסו לה סגולות מרפא . רבי נתן בן יואל פלקירה מציין כי " ליכלוך האזן " ( " וסך " ) מועיל לדאחס ( מורסה בבסיס הציפורן או בין הציפורן לבשר ) , לבקיעת השפתיים כתוצאה מיובש , ולטיפול בפצעים ובמורסות . לטענתו , שעוות האוזן מסייעת לריכוך הבשר כפעולה מקדימה להוצאת קוצים וכתרופה לכאבים בגיד הנשה ולרצוץ איברים . 242 מראה הילדים , עמ ' , 64 סעיף ה . 243 שו " ת פני יהושע , ח " ב , סימן מד . 244 צרי הגוף , עמ ' . 182 שימוש בצואת אוזניים לטיפול חיצוני בעור נזכר במאה ה 17 גם אצל רבי חיים ויטאל , המציע לעצור דימומים על ידי הנחת הפרשת האוזן על המקום הפצוע . באותה תקופה מציע החכם הטורקי רבי אליהו הכהן האיתמרי לרפא עקיצת דבורים על ידי הנחת " צואת האוזן " על מקום העקיצה .
אל הספר