הרפואה באירופה במאות ה־17–ה־19

במידה רבה הייתה המאה ה 17 תור הזהב של מדעי הטבע בזכות חוקרים כגון קפלר , גליליאו , דקארט וניוטון , שהדגישו את הצורך במחקר ניסויי ישיר של הטבע לאור ביקורת אובייקטיבית וללא דוגמות . חוקרים אלה יצרו תשתית מוצקה יותר גם למדעי הרפואה השונים . במאה ה 17 נולדו היאטרופיזיקה והיאטרוכימיה , חקר הפיזיקה והכימיה בהקשר הרפואי . אחד ממייסדי האסכולה של היאטרופיזיקה היה סנקטוריוס ( , ( 1 › 3 –› 15 › 1 פרופסור באוניברסיטה של פדובה שהיה גם הממציא של המדחום הקליני . התקדמות נוספת בתחום הרפואה שמורה לתומס סידהם ( ״היפוקראטס האנגלי״ , נולד בדורסט ב , ( 1 › 24 שהותיר אחריו תיאורים קליניים מדויקים למדי של מגפות ומחלות . במאה ה 18 גברה המודעות לסבלם של עניים וחולים והחלו לבנות בתי חולים רבים . במאה זו התפתחו מספר תחומי רפואה . יסודות לפתולוגיה המודרנית הונחו על ידי ג 'ובני בטיסטה מורגאניי ( , ( 1771 – 1 › 82 , Giovanni Battista Morgagni פרופסור לאנטומיה באוניברסיטת פדובה . הכירורג הסקוטי המפורסם ג ' ון הנטר ( 1793 - 1728 , John Hunter ) 15 על התמורות שחלו ברפואה האירופית במאה ה › 1 בעקבות התרגומים הישירי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן