הוכח בספר זה שבעיני הרמב " ם ההבדל בין יהודי לגוי אינו עניין של מהות , אלא של אמונה ומעש . בני ישראל התגיירו בסיני ונעשו לעם ישראל ( כקבוצה דתית ) במעשה דתי – קבלת התורה – ולא בזכות ייחוס משותף . כאמור , בעיני הרמב " ם , הפסוק ' דבּר אל כּל עדת בּני ישׂראל ואמרת אלהם קדשים תהיוּ כּי קדוֹש אני ה ' אלהיכם ' ( ויקרא יט 2 ) אינו בגדר הבטחה , אלא אתגר וציווי . לעומתו טוען ריה " ל שהתורה ניתנה לישראל מאחר שרק ישראל , הניחן ב ' ענין האלוהי ' , היה יכול לקבלה . לפי הרמב " ם , עם קבלת התורה נעשו ערב רב של עבדים והנלווים עליהם לעם ישראל . עמדתו כה עקיבה – וקיצונית , לפחות בעיני רוב היהודים מאז ועד היום – עד שניתן לייחס לו את העמדה הזאת : ההיסטוריה של עם ישראל כפי שהיא מתוארת בתורה הייתה יכולה להיות אחרת , לו אדם משבט הנבאחו למשל , ולא אברהם , היה המגלה הראשון של אלוהים . לו הייתה ההיסטוריה מתרחשת אחרת , היו גם המצוות – המשקפות היסטוריה זו – אחרות . אמנם מהות התורה ( מעשה בראשית ומעשה מרכבה ) הייתה נשארת בלי שינוי , אבל צורתה הייתה שונה ; לדעת הרמב " ם , התורה מתארת את מה שקרה , לא את מה שהיה צרי...
אל הספר