הרמב " ם חילק את משנה תורה לארבעה עשר ספרים . הספר השביעי , ספר זרעים , ורק הספר הזה , מחולק לשבעה חלקים . חלקו האחרון , הלכות שמיטה ויובל , מחולק לשלושה עשר פרקים . הפרק השלושה עשר מחולק בדפוסים לשלוש עשרה הלכות . אם כן , ההלכה האחרונה של הלכות שמיטה ויובל נמצאת בדיוק באמצע משנה תורה : בסוף הספר השביעי , בסוף החלק השביעי של אותו ספר , בסוף פרק יג . המספר שבע אינו רק מספר טיפולוגי ביהדות , אלא גם חצי של המספר ארבע עשרה , המספר האהוב על הרמב " ם . אני רחוק מלהיות חסיד של הנומרולוגיה השטראוסיאנית , אבל קשה מאוד להאמין שהטקסט שלהלן נמצא במיקומו המיוחד בלי כוונת מכוון . וכך כתוב בסוף הלכות שמיטה ויובל : ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו ? מפני שהובדל לעבוד את ה ' ולשרתוֹ ( דברים י 8 ) ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים , שנאמר : ' יוֹרוּ משפּטיך ליעקב ותוֹרתך לישׂראל ' ( דברים לג . ( 10 לפיכך הובדלו מדרכי העולם : לא עורכין מלחמה כשאר ישראל , ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן , אלא הם חיל ה ' , שנאמר : ' בּרך ה ' חילוֹ ' ( שם , לג , ( 11 והוא ברוך הוא 1 בכל המהדורות...
אל הספר