בפירושו של הרמב " ם למשנה , חגיגה ב , א , ובמשנה תורה הוא מסביר במפורש ובמפורט שמעשה בראשית זהה לפיזיקה , ומעשה מרכבה – למטפיזיקה . כפי שראינו בפרק ג לעיל , הרמב " ם פותח את כל הדיון הזה בהקדמה להלכות יסודי התורה ב , א - ב : האל הנכבד והנורא הזה – מצוה לאהבו וליראה הימנו , שנאמר : ' ואהבת את ה ' אלהיך ' ( דברים ו , ( 5 ונאמר : ' את ה ' אלהיך תירא ' ( שם , ו . ( 20 י ; 13 והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו ? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים , ויראה מהן חוכמתו שאין לה ערך ולא קץ – מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול , כמו שאמר דוד : ' צמאה נפשי לאלהים לאל חי ' ( תהלים מב . ( 3 וכשמחשב בדברים האלו עצמן , מיד הוא נרתע לאחוריו , ויירא ויפחד , וידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה , עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות , כמו שאמר דוד : ' כּי אראה שמיך ... מה אנוֹש כּי תזכּרנוּ ... ' ( שם , ח . ( 5 - 4 ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים , כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם , כמו שאמרו חכמים בענין אהבה : שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם . הרמב...
אל הספר