הערה נוספת: עוד על האמונה ועל הידיעה

אברהם נוריאל טען כי הרמב " ם הבחין בעקביות בין אעתקאד ובין אימאן . המילה הראשונה קרובה למילה העברית ' דעת ' , והמילה השנייה – למילה העברית ' אמונה ' . שלום רוזנברג , בהסתמכו על ציטוט ממשנה תורה , טען כי אין זה כך . ראוי לבדוק טענה זו . 102 באותו הפרק ; וראו גם מורה נבוכים ג , כז . 103 ראו בהקדמה לספר זה , הפתיחה להלכות יסודי התורה פרק ב . 104 ראו נוריאל , אפיסטמולוגיה ; נוריאל , מושג האמונה . אין צורך לדון בשאלות הסבוכות מאוד , מה יודעים או במה מאמינים , מאחר שכוונתי בספר זה לדון רק בשאלה מי יכול לדעת . לדיון בשאלה מה אפשר לדעת ולמחלוקות בשאלה זו , ראו : דוידסון , רמב " ם הרציונליסט . 105 ראו רוזנברג , מושג האמונה , עמ ' . 373 בהלכות יסודי התורה פרק ח , הלכה א , אנחנו קוראים : משה רבינו – לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה , שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי , שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף . אלא כל האותות שעשה במדבר , לפי הצורך עשאן , לא להביא ראיה על הנבואה : צרך להשקיע את המצריים – קרע את הים והצלילם בו ; צרכנו למזון – הוריד לנו את המן ; צמאו – בקע להן את האבן ; כפרו בו עדת קרח – בלעה ...  אל הספר