מאליה עולה השאלה – החוזרת ונשנית בפרקי הספר – מה הייתה הזיקה בין ההתיישבות בקפריסין לבין ההתיישבות בארץ – ישראל , ומדוע כשלה הראשונה והתבססה השנייה . ניתן גם לשאול מה היו מאפייני ההתיישבות בקפריסין ושיטותיה , אילו קווים דומים היו בינה לבין ההתיישבות בארץ – ישראל מבחינה חקלאית , מבחינה כלכלית , מבחינה ארגונית וכיוצא בהן , ובמה הן היו שונות זו מזו . התשובות על שאלות אלה נובעות מהמציאות השונה בשני האזורים ומההיקף השונה של שני המפעלים . ייאמר מיד בהקשר זה כי " השוואה " גרידא תהא חסרת משמעות בשל ההיקף העצום של מפעל ההתיישבות בארץ – ישראל לעומת זה המזערי שבקפריסין . למעשה , לשום גורם שפעל בקפריסין – ולא הסתפק בטוויית חזון או הצעה תאורטית , כגון טריטש ודומיו – לא הייתה כוונה ליצור בקפריסין חלופה של ממש לארץ – ישראל במובנים של הגירה והתיישבות . היקפי הפעולה בשני המקומות שונים עד כדי כך שהשוואה היסטורית ביניהם תהא פשטנית ואינה במקומה . אף – על – פי – כן , לארץ – ישראל יש משקל מכריע בהבנת ההתפתחות ההיסטורית השונה כל – כך בקפריסין . קודם לכול יש לזכור כי גורם המשיכה העיקרי לקפריסין , בכל הניסיונו...
אל הספר