התנגדות קולנית ותקיפה נגד התיישבות יהודית בקפריסין התעוררה בשנים -1906 1904 בקרב שכבת המנהיגוּת היוונית המקומית , תוך שיתוף – פעולה בין הבישופים לבין נציגים במועצה המחוקקת של האי . באותן שנים צפה ועלתה תכניתו של טריטש לראות בקפריסין חלופה טובה יותר מ " תכנית אוגנדה " , והוא נקט צעדים פומביים על –מנת לשכנע את הקונגרס הציוני ואת ממשלת בריטניה לאמץ את תכניתו . גם הקמת " החברה להתיישבות יהודים במזרח " בברלין , וכן מעורבותם של אישים כגון במבוס וּורבורג , אשר החליפו מכתבים עם ראשי הממשל בקפריסין , לא נסתרו מעין הציבור . כבר ב – 1904 נשלחו עצומות מראשי הערים של פפוס ולימסול שקראו לבלימת הגירתם של יהודים לקפריסין , לנוכח ידיעות על בואן של משפחות אחדות ללרנקה . אולם שיא ההתנגדות נרשם בשנת , 1906 שבמהלכה נערכו אספות סוערות בכמה ערים ונשלחו 1 פנטלי , 2003 עמ ' . 98 - 97 עצומות מפורטות נגד מתן היתר ליהודים להתיישב בקפריסין . ב – 17 באפריל 1906 שלח נשיא האספה של תושבי לימסול עצומה חתומה על – ידי מספר רב של מצטרפים למושל העיר , אשר העבירהּ למזכיר הממשלה . בשלושה סעיפים מבטאת האספה את התנגדותה לכניסת...
אל הספר