2. אכלוסה וביסוסה של מרגו 1914-1900

לאחר עזיבתם של המתיישבים שהגיעו מלונדון נותרו במרגו מבני מגורים ומשקי –בית ריקים . הם אוכלסו בחלקם על – ידי כמה בוגרי מקוה – ישראל , שהגיעו למקום בעזרתו של יוסף נייגו . היו אלה חיאט וקובו , אשר הצטרפו לדוד שאול כבר ב – , 1899 ועמם הגיע 6 עוד על הערכת מפעלה של יק " א בארץ – ישראל ראו אנגסט . 1977 כזכור המנהל יעקב ברגמן . ב – 1900 הצטרפו אליהם דוד אלגזי מלרנקה ורפאל רוזיו , ובכך מנה גרעין בוגרי מקוה – ישראל ארבעה מתיישבים , שהופקדו על עיבודן של קרקעות המושבה עד שיוחלט ביק " א לגבי המשך המדיניות . תהליך זה דומה לאשר התרחש בגליל התחתון , כאשר הקימה יק " א את חוות סג ' רה והכשירה להתיישבות מועמדים עד אשר תגובש מדיניותה הכוללת . ב – 1901 עזבו את מרגו שני מתיישבי " אהבת ציון " ושלושה מתלמידי מקוה – ישראל , כך שבסוף אותה שנה נותרו שם רק 7 משפחות מתיישבים וצוות הניהול . הדלדול נמשך עד אשר גיבשה יק " א את החלטתה לפתח את מרגו לכלל מושבה עברית בנוסח מושבותיה בארץ – ישראל . עד , 1905 בשל העיכוב בהחלטה , הצטרף רק עוד מתיישב אחד – דוד קנטופסקי שמו . מבין חברי " אהבת ציון " כבר לא נותרה שום משפחה , ול...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן