בשנת 1948 נהפכה רשות השידור הארץ – ישראלית לקול ישראל . באותה מסגרת , וכחלק מהשידורים בשפה העברית , הוקדש זמן גם לשידורים בערבית . בתחילת הדרך היו רוב המועסקים ברדיו בשפה הערבית מיוצאי עיראק ומצרים , והוא היה באחריות משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ . הדבר לא היה יוצא דופן , שכן בימי ראשית המדינה הרדיו הממלכתי , עברי כערבי , נחשב לכלי חינוכי ותפקד כעיתונות מגויסת לכל דבר . בראשית דרכו היה הרדיו הערבי גורם זניח במערך התקשורתי , אך הוא זכה לדחיפה גדולה עם הגעתו של עזרא דנין . 1 מרי תותרי , תקשורת ובניית אומה : התקשורת הפלסטינית כחקר מקרה , עבודת דוקטור , אוניברסיטת חיפה , , 2004 עמ ' . 65 - 64 2 עוז אלמוג , פרידה משרוליק : שינוי ערכים באליטה הישראלית , חיפה : אוניברסיטת חיפה , , 2004 עמ ' . 95 - 92 הפיקוח מטעם המדינה על שידורי הרדיו , ובהמשך גם על שידורי הטלוויזיה , היה נפוץ במזרח התיכון . הממסד חשש מכלי תקשורת שיכולים להגיע לקהלים גדולים יותר ולא רק למשכילים שידעו קרוא וכתוב . בעקבות זאת הוטלה בספק מהימנותו של הרדיו המקומי במדינות ערב . המרוויחות היו תחנות רדיו מערביות בשפה הערבית דוגמת BBC ו...
אל הספר