את ההחלטות שאנו מבקשים לבחון מחליטים בני אדם , הנתונים להטיות בצורת החשיבה שלהם . כפי שיוצג להלן , הטיות אלו משפיעות השפעה של ממש על אופן קבלת ההחלטות ועל תוכנן הסופי . אנו נוטים להאמין כי ההחלטה המתמשכת לנקוט את מדיניות הריסת הבתים לאורך השנים וההחלטה לחזור למדיניות הריסת הבתים בשנת 2008 נעשו במידה רבה בשל רושם מוטעה ולא בהכרח מתוך כוונות זדוניות או אחרות . לפיכך בפרק זה נבחן את הרלוונטיות של הטיות קוגניטיביות לקבלת ההחלטות בנושא מדיניות הריסת הבתים . כאמור , בחרנו לבחון בפרק זה שתי נקודות התייחסות — ההחלטה להמשיך במדיניות הריסת הבתים שנים רבות עד ההחלטה להפסיקה בשנת ; 2005 וההחלטה לחזור למדיניות זו בשנת . 2008 בעיקרון , אנו מניחים ששנת 2005 לא הייתה הפעם הראשונה שבה העריכו מדיניות שגרמה נזק עשרות שנים . כמו כן סביר להניח כי הנתונים שהובאו בחשבון בשנת 2005 לא הומצאו באותה השנה . נראה אפוא שבשנה זו חל שינוי מסוים בחשיבה על מידע שהיה בנמצא עוד קודם לכן . קשה לדעת מה בדיוק הביא לשינוי ולכך שבשנת 2005 התקבלה החלטה רציונלית . בפרק זה ננסה לעמוד על מקומן של ההטיות בשינוי הגישה בנקודת זמן זו...
אל הספר