החל בהחרמה בלבד , עבור בהחרמה המלווה באטימה חלקית ומלאה וכלה בהריסת המבנה . במקרה שמדובר במבנים בגדה המערבית , המפקד הצבאי הוא מפקד כוחות צה " ל ביהודה ושומרון , ובמקרה שמדובר בשטחה הריבוני של ישראל ( בכלל זה מזרח ירושלים ) , המפקד הצבאי הוא אלוף פיקוד העורף . כפי שאפשר לראות בתקנה , מדובר בסמכות רחבה שנתונה לפרשנותו של המפקד הצבאי , להבדיל מהליכי ענישה הננקטים לפי דיני העונשין בישראל והמחייבים קיומו של הליך שיפוטי . על סמכות זו נמתחה ביקורת בשל הכוח הרב שהיא מרכזת בידי המפקד הצבאי . לפי לשון התקנה , המפקד רשאי , למשל , להורות על הריסת הבית או על אטימתו אם יש לו " טעם לחשוד " כי בוצעה עברה ביטחונית . בתי המשפט בישראל קבעו כי המפקד רשאי להורות על פעולות כאמור בהסתמך על חשד המבוסס על תשתית ראייתית מספקת לשם גיבוש החלטה מינהלית . באשר לתשתית הראייתית , בית המשפט בוחן אם אדם סביר היה רואה בחומר שלפניו חומר בעל ערך הוכחתי מספיק . במרוצת השנים הועלו טענות וביקורות רבות נגד מדיניות הריסת הבתים . טענה עיקרית שהושמעה היא שהנפגעים העיקריים מן המדיניות הם בני המשפחה של מבצע העברה — במקרים רבים לא...
אל הספר