אשר מאיר הקדמה האשראי הוא חלק ניכר , הגדל והולך , של החיים הכלכליים בימינו , אבל מרכזיותו איננה דבר חדש . כבר בימי התורה , ובעצם מאות שנים קודם לכן ( כמו שמתועד למשל בחוקי אשנונה וחוקי חמורבי מהמאה השמונה עשרה לפנה " ס ) , התאפיין המשק המזרח תיכוני העתיק בשימוש בהלוואות הן כאשראי מסחרי הניתן למימון זריעה ונפרע בעת הקציר הן כהלוואות הניתנות בעת מצוקה כלכלית ומוחזרות כשמצבו הכספי של הלווה שפר עליו . התייחסותה של התורה להלוואות ענפה במיוחד . לפי מוני המצוות , מתוך כ – 100 מצוות בתורה העוסקות בענייני ממון לא פחות מ – 15 מוקדשות לענייני הלוואה . במאמר זה אבקש להתמקד במאפייניה של ההלוואה כאמצעי חברתי עיקרי לסיוע לנזקק . אאפיין את המצוות המוקדשות לכך ואתחקה על מגוון השיקולים המצדיקים את ההתמקדות הבולטת באפיק ההלוואה דווקא . בהקשר זה אעיין ביסודות הפסיכולוגיים והפילוסופיים של היחסים בין מלווה ללווה ואנסה להפיק מדיון זה לקחים אחדים הרלוונטיים למנגנוני הסיוע לנזקקים במציאות הכלכלית של ימינו . המאמר לא יעסוק בהיבט אחר , חשוב לא פחות , של הלכות ההלוואה : האופן שההלכה מאזנת בו בין הצורך להגן על הלו...
אל הספר