ריכוזיות במקרקעין, יעילות, עבדות ושנת היובל

יעקב רוזנברג ואבי וייס מבוא : הצורך בבחינה מחודשת של מטרות היובל היובל , כמו שהוא מתואר במקרא , נתפס בדרך כלל כחג השחרור הנפתח בתקיעת שופרות , משפחות שבות ומתאחדות ונכסים חוזרים לבעליהם . זהו חג לחירות שבו עבדים יוצאים לחופשי וזוכים בכל חירויותיהם האזרחיות ; וחג לצדק החברתי שבו כל האדמה שנמכרה בחמישים השנים שלפני כן חוזרת לבעליה . עולה אפוא שהיובל נתפס כמצווה חברתית במידת מה , שמטרתה העיקרית היא לכאורה להשיג מידה של שוויון בין בני האדם . ואולם בחינה מדוקדקת של המצוות הקשורות ביובל מעלה כמה שאלות שקשה להשיב עליהן לנוכח תפיסה זו של היובל . המצווה להשיב את הרכוש לבעליו המקוריים אינה מיושמת באופן שווה . יש סוגי רכוש החוזרים לבעליהם וסוגים אחרים שאינם חוזרים . אם מדובר בחוק חברתי , למה לעשות הבחנות כאלה ? ואם המטרה היא שוויון כלכלי , למה לדרוש את השבת הקרקע ? למה אין די בפיצוי כספי ? לאמיתו של דבר , מבחינה כלכלית אלמלא מצוות היובל היה אפשר למכור מראש את הקרקע בכסף רב יותר שיפצה את הבעלים המקורי על כך שלא יחזור ויקבל את הקרקע לרשותו . הסכמה הדדית להסדר כזה הייתה משפרת אפוא גם את מצבו של המוכ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר