חנוך דגן א . הויכוח על מעמדו של המשפט העברי הקהילה המשפטית בישראל חלוקה זה שנים רבות בשאלת המעמד הנורמטיבי שיש ליתן למשפט העברי במשפטנו הנוהג . נקודת ציון חשובה למחלוקת היא הכנתה של החקיקה האזרחית החדשה , " פרויקט העצמאות " של המשפט הישראלי , אשר שאבה כללים ועקרונות ( בין היתר ) מהמשפט העברי . נקודת ציון נוספת היא חקיקתו של חוק יסודות המשפט , תש " ם - , 1980 אשר מפנה ל " עקרונות החירות , הצדק , היושר והשלום של מורשת ישראל " כמקור משפטי פורמלי שיורי בשיטתנו . ורק לאחרונה , עם חקיקתם של חוקי היסוד החדשים , נתחדשה המחלוקת והפעם סביב הפנייה בהם לערכי מדינת ישראל כ "מדינה יהודית ודמוקרטית " . בשאלה זו , של ייצוג המורשת המשפטית של העם היהודי במערכת המשפטית של מדינת ישראל , נתייצבו שני מחנות . שופטים ואנשי אקדמיה חובשי כיפה רואים בדרך כלל אפשרות זו בברכה ורבים מהם רואים לעצמם שליחות לקדם משימה זו . מרבית הקהילה המשפטית — ובפרט רוב המשפטנים החילוניים — * המאמר לקוח בשלמותו מתוך : דניאל גוטוויין ומנחם ברינקר ( עורכים ) , משפט והיסטוריה , ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל , תשנ " ט , עמ ' . ...
אל הספר