עינת רמון פתח דבר : צדק חברתי בהגות הציונית משמעותו של המושג " צדק חברתי במקורות הציוניים " כרוכה בהתלבטות כפולה : ראשית עולה השאלה מיהם ההוגים המייצגים את ה " הגות הציונית" שראוי לחקור . או במילים אחרות , את מי מהוגי העם היהודי שהזדהו בדרך כזאת או אחרת עם הרעיון ועם המעשה הציוניים ראוי להכליל ב " הגות הציונית " , שהיא מושאו של מחקר זה . שנית עולה השאלה כיצד להגדיר את המונח " צדק חברתי " בהקשרו הציוני . טענתי במאמר זה כפולה : אני מבקשת להדגים כי המפתח להבנת הכיוון הציוני הייחודי של המושג " צדק חברתי " נמצא בפולמוס המתמשך של כל הוגי הדעות הציונים עם המרקסיזם ועם הקומוניזם ובעיקר עם " המניפסט הקומוניסטי " שכתבו קרל מרקס ( 1818 ‑ 1883 ) ופרידריך אנגלס ( 1820 ‑ 1895 ) וראה אור בשנת 1848 בלונדון . במאות התשע עשרה והעשרים גילם המניפסט הקומוניסטי להמונים באירופה ובעולם , בכללם האינטליגנציה היהודית , את כלי הניתוח והחזון החברתי של השקפת העולם הקומוניסטית — מלחמתם של המעמדות הכלכליים הנמוכים במעמדות העליונים לשם ביטולם של הקניין הפרטי , המשפחה הגרעינית , הדת והלאום . כפי שנראה , בפולמוס מתמשך ,...
אל הספר