נחמן סירקין באוצר התרבותי של האנושות , שהזדכך והתרחב במהלך ההיסטוריה האנושית , שבת – קודש היהודית , היא השבת הקדושה , תופסת כמדומה את המקום הנכבד ביותר . המדע , האמנות , הפילוסופיה , הדת , הסדר החברתי , הטכניקה והמוסר הם היסודות של התרבות האנושית , המתעדנים ומשלימים את עצמם באמצעות פעילות החיים התמידית של היחיד והחברה . אבל השבת היא המעטה הקדוש המרחף מעל כלל התרבות האנושית , והיא האור המוסרי המאיר את ההיסטוריה האנושית ומורה לה את הדרך . באמצעות השבת הגיע האדם בפעם הראשונה לדרגה של אישיות רוחנית חופשית ועל ידי שבת – קודש השתחרר מחיבורו השפל אל האדמה והגביה את עצמו מעבדות , מעבודה ומסבל , עם הפניית מבטו הרוחני אל השמים והסתכלותו המוסרית אל העתיד של ההיסטוריה האנושית . היינה אמר פעם : בששת ימי השבוע היהודי הוא כלב , ובשבת הוא נעשה אדם . אמרה זו של המשורר מתאימה הרבה יותר להיסטוריה התרבותית כולה . שבת היא המתנה הגדולה שהעניק אלוהי ההיסטוריה לבני האדם , כדי שמבני אנוש תיווצר אנושות . העבודה עושה את האדם לחיה , והעבודה הכפויה עושה אותו לעבד , לחיה משועבדת . הרוח עושה את האדם לשווה ערך מבחינה...
אל הספר