אורלי בלום ביקור סטודיו ___ נס ציונה סגנונו של יהודה אלמליח מזוהה בנקל : בקווים קלים ורגישים ובמיומנות ניכרת הוא משרטט את הדמויות במרכז היצירה . כל דמות נרשמת בדייקנות מופלאה בסגנונו ההיפר – ריאליסטי . בדומה לציוריו , גם דמותו הצנועה כמו שורטטה ביד עדינה . אלמלא הקלילות המנשבת מן הדמויות ומן התכנים , ניתן היה לחשוב שלא בגבר צעיר אנו עוסקים , שכן סגנונו של אלמליח אינו תואם את רוח המקום ואת הלוך הרוח בקרב בני דורו , הנוהים אחר גירויים מיידיים ועבודות מהירות . אצל אלמליח דיוק הוא העיקר , ותהליך העבודה על כל ציור אורך שבועות אחדים . כשהיה אלמליח בן 6 הבחינה אמו , שהילד רואה צורות וצבעים בשונה מבני גילו . היא שלחה אותו לחוגי ציור שונים , אך המורים טענו כי הילד מוכשר מדי ויודע היטב את חוקי הציור , והוא נפלט מהם . בשנות נערותו למד מתוך התבוננות בציורים ובפסלים של רבי האמנים מתקופת הרנסנס . הירידה לפרטים ולטכניקות מן העולם הקלאסי הפנטה את האמן הצעיר . גם בהמשך הדרך לא למד אמנות במסגרות מוכרות , והתמקד בלימוד עצמי , מתוך עיון מדוקדק בסרטוני YouTube של אמנים מציירים . כך , בעזרת אמנים זרים וסרטי...
אל הספר