פרק שני לוחות ושברי לוחות – ספרות, יציבות, משמעות

אמנם אין היא הראשונה להצביע על הקשר בין פרשנות ומוות בסיפור שלפנינו – עמדו עליו לפניה באופנים שונים גם דניאל בויארין ולורנס אדוארדס – אך כפי שהיא מציינת , אין בהצעותיהם כדי להסביר ״מדוע על פי אגדה זו נדרש ר׳ עקיבא לשלם מחיר כה נורא״ . החידוש בגישתה לסיפור טמון , להבנתי , בזיהוי הקשר המהותי , המפתיע והמסקרן בין תמונת הלימוד ותמונת המוות , ששוב אינן נתפסות לא כמיזוג סתמי , כושל או צורמני של מקורות טקסטואליים שונים , הקשרים תמטיים שונים או מודוסים סיפוריים שונים , אלא כסיבה ותוצאה ; במובן זה מצטרפת גם רוזנברג לפרנקל ולמסורת הביקורת החדשה בכלל , שעה שעולה בידה להפוך את הניגוד לניגוד לכאורה . אך אליה וקוץ בה : הקישור הלשוני המפורש בין שני חלקי הסיפור – דברי האל ״שתוק ! כך עלה במחשבה לפני״ – מאבד כעת במידה רבה מכוחו וממשמעותו . אם ההתכלות נגזרת מן היצירה העצמית , והקרבן מן הלימוד , מה תפקידו של האל ? מה בדיוק עלה במחשבה לפניו – שכך היא דרכו של אמן ? ואם כן , מה הלקח שמשה אמור להפיק מתשובתו ? הקשיים בפרשנותה של רוזנברג פותחים פתח לקריאה אחרת בסיפור , ולהתמודדות אחרת עם שאלת אחדותו ; הצעה כזו ...  אל הספר