[ עמוד שער ] יצחק למדן . יומוני הפנקס החמ [ י ] שה עשר 4 / II / 1922 [ צ״ל : 4 במרס 1922 ] [ 1 ] [ שבת , ] ד׳ אדר . תרפ״ב . שרונה [ 4 במרס . [ 1922 הוי , מה זאת ? מה זאת ? מה היה אתי ? ומה יהיה ? – הקפאתי ? הנרדמתי ? מהו , אותו המצב המש [ ו ] נה אשר בו אני נמצא זה ימים אחדים ? מתהלך אני וחי באופן אבטומטי לגמרי . וכלום הכ [ ו ] ל מסביבי כה התרוקן [ , ] כה חסר עני [ י ] ן . ואין אני מפנה תשומת לבי לשום צד . שרך [ שרך ] , שרך לך את דרכך התפלה , אותה הדרך הידועה לך מכבר , מכבר – ושתוק . מה למצ [ ו ] א ? מה לחפש [ לחפש ]? הרי אין כלום , וזה שישנו – הכ [ ו ] ל הבלים ! לא כדאי ! לא כדאי ! שרך , שרך לך בדממה – וחסל ! זהו כל העני [ י ] ן ! אך קשה , קשה להשלים עם מצב שכזה . אין לי מקום , ואין לי כלום . ואיני יודע מה לעשות אתי . החברה – מע ( וזאת בשרונה בי [ י ] חוד ) מעוררת בי אך בחילה , אני מרגיש צ [ ו ] רך להתרחק מהם , מכ [ ו ] לם [ , ] ולהתבודד , ואני מתבודד , אך קשה לי , אני ריק . אני אפס , ואין לי במה למלא את השעות הקשות [ , ] שעות הבדידות . בפעם אחת נתדלדלתי . מה קשה ! מה קשה ! גם לקחת ספר...
אל הספר