המדיניות ליישוב הסכסוך הערבי – ישראלי ולהשגת שלום אזורי בחסות המעצמות , שהחלה עם תום המערכה הצבאית באוקטובר , 1973 איבדה מכוחה באותה מהירות שבה התגבשה . במשך שלוש השנים שלאחר מכן , למרות ניסיונות רבים , לא הצליחו הסובייטים לחדש את המשא ומתן במסגרת ועידת ז׳נבה . ראינו כי עם נכונותה של ברית המועצות לשדרג את מעמדו של אש״ף , לאחר פרסום תכניתו המדינית בכינוס ״המועצה הלאומית הפלסטינית״ ב 12 ביוני , 1974 ניסה הממשל הסובייטי לעקוף את המדיניות האמריקאית במזרח התיכון ולקדם הידברות בערוצים חשאיים בין כלל הצדדים המעורבים בסכסוך המקומי . בתוך כך הוא פעל בגלוי לקדם את האינטרסים של אש״ף במישור הבין לאומי . נוסף על כך הפעיל הממשל הסובייטי לחץ על ההנהגה הפלסטינית למתן ולגוון את עמדותיה המדיניות , בצד מצעה המיליטנטי ופעילותה הצבאית . הסובייטים הציעו לערפאת לחזק את מעמדו גם בגדה המערבית ובעזה , כדי לאפשר את הגשמת חזונו המדיני בעתיד לבוא . השינוי שחל בתדמיתו של אש״ף 192 195 ремон алокоторп зи аксипыв , онтеркес оннешревоС , акпап яабосО – 192 / 6 п адог 1975 ярбятко 10 то ССПК КЦ орюбтилоп яинадесаз 196 ...
אל הספר