2 מאבקם של הארגונים הפלסטיניים בישראל משטח ירדן עד גירושם משם בספטמבר ,1970 ויחסה של ברית המועצות לאירועי ״ספטמבר השחור״

בין שתי המעצמות יתבססו על צעדי רגיעה שיובילו לבניית אמון בין כלל המדינות בגוש המערב ובגוש של מזרח אירופה ; על צמצום הפצתו של נשק אסטרטגי מסוגים שונים ; ועל חיפוש אחר פתרונות יצירתיים לקידום הסדר קולקטיבי , שיכלול גם פתרון הולם לסוגיית שתי מדינות גרמניה – המערבית והמזרחית – ולסכסוך במזרח התיכון . הבנה זו התבססה על קיום שותפות בין ברית המועצות לבין ארצות הברית בכל שלב ושלב בתהליך . לפרקים נתקלה הרגיעה הבין גושית בקשיים , כפי שראינו בימי מלחמת ההתשה בין מצרים לישראל , ומאוחר יותר בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים . פעולות הגרילה והטרור שכוונו נגד אזרחים ישראלים התעצמו מאוד בשנים 1968– , 1970 רובן בוצעו על ידי הארגונים הפלסטיניים שהיו מאוגדים תחת המטרייה של אש״ף . רוב הפעולות , כבשנים עברו , יצאו משטחה של ירדן , אף שבסיסי הלוחמים עד שנת 1969 היו ממוקמים עדיין בסוריה ובמצרים . המלך חוסיין העלים עין הן מהפעולות עצמן , הן מנוכחותם ההולכת וגוברת של ארגוני הטרור ותשתיות הטרור בארצו . על כך שילמה ירדן מחיר כבד פעמיים : פעם אחת מעצם הפגיעה בריבונותה והכרסום שחל במעמדה של הממלכה ההאשמית לטובת האדרת כו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן