כשאנו באים לבסס זיקה עמוקה באופן כה תשתיתי בץ החשיבה המרנאדולוגית על אודות היקום וכין החשיכה המודרניסטית , עלינו לכרר מהו מובנו המדויק של המונח " מודרני " . זאת , לא רק מן הטעם המתודולוגי הברור של הגדרת שדה העיון , אלא גם בשל טעם ייחורי יותר : בערד פירוש אחד של המונח " מודרניות " יראה כמובנת מאליה את הזיקה בין תפיסות מסוימות של המאות השבע עשרה והשמונה עשרה ובין תפיסות מרכזיות של המאה העשרים . פירוש אחר יראה זיקה כזאת כבלתי אפשרית , ממש מכוח הגדרה . בשורשו של המצב הפרדוקסלי הוה מצויה האטימולוגיה המילה של המתח . המסומן " חדשנות " מכיל כפל יחסיות : דבר הוא חדש גם בהיותו אתר ושונה ממצב קודם , הייגו מוגדר באמצעות יחסו למצב קודם , וגם בהיותו הקררב ביותר אל הסובייקט המתבונן , היותו האחרון בזמן . שני המוכנים נתפסים מעיקרם כהשתנות מתמדת כתוכן וכהעתקה מתמדת קדימה . זאת ועוד , יש להבחין בין ארבעה מרבנים של המונח הקשורים זה בזה לא רק כקשר אטימולוגי , אלא גם נתונים ביחסי גנאלרגיה מסובכים להפליא ( א ) מודרניזם כשמו של העירן התרבותי שתחילתו ברנסנס , "העת החדשה " ; ( כ ) מודרניזם ככינוי למאה העשרים ; ...
אל הספר