הרמוניה והשתקפות הדדית

אחרי שהעמיד את ההגדרות של העצם וקבע כאופן מקיף ובמשמעות הרחבה ביותר ממה מורכב העולם , פנה ל " בניץ להבהרת טיב היחסים בין המונארות , אשר באמצעותם הן מכוננות עולם אחד . " הבהרה זו אמורה לתאר את כל מערכות היחסים האפשריות שבין המרכיבים בעולם : יחסים בין אדם לאדם , בין רוח לגוף , בין בורא לברואיו , בין דרבות שעות של ישות ( דומם , צומח , חי וכוי ) , יחסים של קרבה בזמן ובחלל , יחסי סיבתיות ויחסי יריעה , וגם את סוגי היחסים הלוגיים שבין נושאיו לנשואיו של משפט , ויחסו של המשפט לאמיתות שהוא מסמן . לשם הבהרת כל הדברים הללו השתמש לייבגיץ בשלושה מושגי מפתח . תפיסה ( , ( perception ההרמוניה הקבועה מראש ( rharmonie preetablie ) ומראה חיה ( un nK . ( miroir vivam הראשון כבר הכרנו , את השני עריץ לא , והשלישי איננו אלא מטפורה האמורה לתרגם לדימוי את שני האחרים . כאן , שלא כמנהגנו עד כה , נסטה מהצגה השתלשלותית בעיקרה של השיטה מתוך מחשבה שזוהי הדרך הנכונה לברור בין טפל לעיקר בענייננו . כאמור , מה שממלא את מקומו של איוך כעצם הפשוט הוא דרגה מסוימת על פני סולם העמימות והמובחבות של התפיסה . כעזרת אותו הקריטריו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן