מבוא מקובל להדגיש את המשכיותו של היישוב היהודי בגליל מימי ביה שני ועד לסוף המאה ה 6 ו ( בפקיעין — אף עד למאה ה - . ( 20 י , בךצבי , בספרי " שאר ישוב " ו מ . איש שלום , בספרו " בצילן של מלכויות ' / היו בין נציגיה הבולטים של השקפה היסטורית זו . אך האם אין זו משאלת לב , שנבעה מטעמים אידאולוגיים , וכיום כדאי לחלוק על ראייה זרי ' ייתכן אמנם שלא ביתן להוכיח אה אי נכונותה , אך קשה מארד להוכיח גם את נכונותה . אין ספק שיישוב יהודי גדול היה בגליל עד למרר היהודים בביזאנטים בשנים 617 6 ו 4 לספירה , אך לאחר שחור האזור לירי השלטון הביזאנטי ( בשנת 629 לספירה ) , עשה הקיסר הרקליוס שפטים ביהודי הגליל . למרות שאין בידינו פרטים , נראה כי מאז לא היה בגליל אותו יישוב יהורי צפוף שהיה בר קודם לכן , לגבי התקופה הערבית המוקדמת , שנמשכה כחמש מאות שנה , חסרות ידיעות לגבי כל נקודות היישוב כמעט . לגבי טבריה בלבד יש בידינו ידיעות , המוכיחות כי התקיים בה יישוב יהודי ניכר ללא הפסקה , במקומות אחרים מתחדשות הידיעות על יישוב יהודי במאה ה וו , ומקורן במסמכי הגניזה הקאהירית . תאריביהן אינם ברורים די צורכם , ויש חילרקי ...
אל הספר