מקובל לראות ב ' יישוב החדש " אלמנט יצרני , שמילא הפקיד מרכזי בהקמת מדינת ישראל . תושבי המדינה — פרט למנזר החרדי — נחשבים לממשיכי דרכו של ישוב חדש זה , ונודעת לר חשיבות רבה בהיסטוריוגרפיה היישובית . בניגוד לו עומד כביכול ה " ישוב הישן " , שקדם לתנועה העיונית , שהתבסס על כספי החלוקה ותפקידך בהקמת הבית הלאומי — לפי הדעה המקובלת — היה שולי בלבד . ' קיים הבדל ברור באופיר של הישוב החרש לעומת הישוב הישן . הוא לא היה אמנם מונוליטי ורבו בו הגוונים השונים . עם זאת היו כי קווי אופי אחידים במנהגים , בהשקפות עולם , ביחס לעבודה ולדת ובר / אלה לא התגבשו בעקבות ויכוחים אידיאולוגיים וניתן להבחין בהם עוד לפני ראשית התנועה הציונית בקהילה היהודית ביפו . ביתן לעקוב בשנים 835 ו 890 ו אחרי התגבשותה של חברה יהודית שהיו בה כבר רבים מסממניו של הישוב החדש , עוד בטרם רווח השימוש בכינוי זה . על השוני שבין הישוב היהודי ביפו לישוב הישן שבארבע ערי הקודש עמד כבר 2 יעקב ספיר בשנת : 1865 " בש ^ ר ערי אה " ק , כל איש ביהודי , כישמעאלי , בנוצרי , קודר יתהלך ופניו כפני ידוע חולי ; בעיר יפר . גם קול ההמון עלז ושלו . בעה " ...
אל הספר