קהילת חברון מוזכרת לא אחת בספרות השו " ת , הרשב " כו דן באחת מתשובותיו על הסוגיה אם מותר להעביר כספים שנתרמו למענה למטרות אחרות . רי בצלאל אשכנזי הירושלמי מוסר אף הוא באחת מתשובותיו על אשה שתרמה ב 1579 את מחצית ביתה בדמשק להקדש חברון . " מעניין להווכח , כי על אף ריבוי החכמים שישבו בחברון , מקובל היה לפנות בשאלות עקרוניות לחכמי ירושלים , תפקיד חילוני חשוב מילא יהודא בךמוסא , ששימש ברבע השני של המאה ה 16 כחלפן ההקדש המוסלמי של מערת המכפלה , אף שמקום מושבו היה בירושלים . ' כן היו לקצינים בכירים מחברון קשרים לצורפים יהודים בירושלים , והם רכשו מהם תכשיטים . הנוסע הצרפתי גרפן אפגרט מספר ב , 1533 כי חברון וסביבתה הם המרשימים והפוריים ביותר בארץיישראל , הוא מזכיר את כרמי הגפן הנרחבים ועומד על גורל אשכולות הענבים , שמהם מפיקים צימוקים . חברון מתוארת כ " כפר גדול ובו 1 ם 0 בתים " . לאור נתוני ה " תחריר " זהו בוודאי מספר נמוך מדי , אך מעניינת היא התרשמותו מחברון , החסרה חומות , שאינה כעיר , אלא כישוב חקלאי . בספרות השרית נרמז כי יהודי חברון שלחו את ידם במסחר ובמלאכה , ובעיקר המשיכו להתפרנס מעו...
אל הספר