בתקופות הממלוכית והעותימאנית נאסר על יהודים ונהירים להלכנס להר הבית . האזור כולו על שני םסגדיו המפורסמים - מהורה תחום מקודש למוסלמים ( " הראם אי שריף - ' ) - וכביסת נוכרים למקום נחשבה כחילול הקודש , היהודים נמנעו מלהיכנס אל הר הבית גם מתוך נימוקים דתיים - לגבי עולי הרגל הנוצרים , לעומת זאת , שימש לעתים האיסור אתגר שאך הגביר סקרנותם , ולא פעם הרהיבו עוז וחדרו להר הבית תוך סכנת נפשות , ידוע על מקרים אחדים שנוצרים נתפסו בשעת מעשה ושילמו על כך בחייהם . הנוסע האנגלי , סיר ג ' רן מאנדוויל \ טוען בראשית המאה הי " ד כי הצליח להיכנס לתחום הר הבית באץ מפריע באישור הסולטאן הממלוכי , אך נראה כי בתאררו רב הדמיון מהמציאות . המקורות הפרנציסקאניס מוסרים כי בשנת , 4001 חדר אחד מחברי המסדר להר הבית כשבידי צלב , נכין למות מות קדושים , ואמנם היא 3 2 הוצא להורג ע " י המוסלמים . בשנה 1436 מספר הנוסע הספרדי פרו ספור , כי הצליח לשכנע פורטוגזי , תושב ירושלים שהתאסלם , להכניסו ל " מקדש שלמה " תמורת שני דוקטים . הלה הלבישו בלבוש מזרחי והכניסו להר הבית בשעות הלילה . טפור מעיר כי אילו היה מתגלה היה מוצא להורג , אך...
אל הספר