יא. מליחות המים והמעינות המינרליים

המליחות ב * מות מעבר קובע הנהר העוכר בהן * ת הרכב המים . יוצאת מכלל זה הכנתז : m' שימת מעבר היא , אין ההרכב הכימי של מימיה דומה כלל לזה של הירחי . בעיקר בולט ההבדל במליחות . הירדן , מקור המים העיקרי של הכנרת ( % , ( 70 מביא ליפה מים מתוקים המכילים רק 20 - 17 מ " ג כלור לליטר ( מגכ " ל ); מליחות דומה יש גם למימי יתר הנחלים : ואילו המליחות הטבעית הרגילה של הכנרח היא 240 מגכי ' ל , והיא ערלה באופו זמני לאחר שנות בצורת . תוספת המלחים באה מהמעינית המינרליים הבוקעים לחופי הככרת ועל קרקעיתה , שמליחרתם נעת בין 900 ל 18 , 000 מגכ " ל , ומכאן , שמליחרת הכברת איבה תלויה כלל באגן הניקוז שלה אלא כמקורות התת קרקעייס . מעיבות הכנרת בוקעים ברובם במערב ריס , והס מרוכזים ב 3 אזורים : טבחה , רקת וחמי טבריה . בחוף המזרחי נמצאים רק שני מעיבות בפרית קטנים ליד מוצב הגבול והם ( מדרום לצפון ) : עירגפרד ועיו נוקיכ . ככל אחד מאזורי המעינות נמצאים זה ליד זה מעינית חוף , מעיבות תת ' ימיים ושטחי חלחייל נרחבים המדליפים מים מלוחים , סד הכל כביסות המלח לימה ( הבמדדות לפי במות הכלור ) מסתכמות ב 160 , 000 טונה ( % ±...  אל הספר