" כאשר הונח לראשונה לפני הציבור רעיון הסקר בחלק מרוצי האי סיני , נראה הדבר בעיכי רבים כמיותר , אס לא כאבסורדי , מה טעם לסקור מדבר ? טבעי היה לשער שאין שם בעצם מה לסקור ; שמדבר סיגי , ככמה ממדבריות אפריקה הגדולים , הוא מישור גדול של חולות ; שהר בודד ונייו לגישה , שזהותו כהר סיני היא מעבר לכל ספק , מתנשא ביחידות מתוך ה ^ ממה החד גונית . עיון שטחי כסיפור המקראי תומך לכאורר בראיה כזאת של הדברים . אך דרום סיגי הוא במציאות אחר מך האיזורים ההרריים והפרועים כיותר על פכי כדור הארץ . חול הוא תצורה שרק לעתים רחוקות תפנוש כה . מישורים הם היוצאים מן הכלל ולא הכלל עצמו . הררכים הן לרוב תלולות משובשות ומתפתלות ברוב מהלכן דרך מבוך של גיאיות צרים ומצוקיים , אכן זהו מדבר במלוא מוב המלה , אך מדבר של סלע , של פסגות מחודדות , רכסים קודרים ועמקים צחיחים , היוצרים שממה זועפת מתאימה במלואה לתואר ' המדבר הגדול והנורא '" . ברברים אלה , שככהבו בדיוק לפני מאה שכה , פותח הקפטן פלמר , מראשי הסקר הבריטי של סיכי , את הפרק הגיאוגרפי של חדי " ח . ואכן גם בימינו לא הבתה עדיין תודעת דרוס סיני שרשים בקרבכו , ולרבים יש מוש...
אל הספר