תפקידו של רואה החשבון , כפקח מטעמם של בעלי המניות ומבקר ספרי החשבונות של החברה ומסמכיה , מעלה את שאלת מהות מעמדו : האם כאשר הוא משמש מבקר חיצוני יש להגדירו כנושא משרה ? כבר הובהר , כי מהותיות אי – תלותו של רואה החשבון אמורה להעמידו במצב נייטרלי כלפי החברה , ולנטרל נגיעה כלשהי כלפיה . אם נתפתה להגדיר את רואה החשבון כנושא משרה בחברה , הוא לא יוכל עוד לשמור על עמדתו נטולת משוא הפנים . הוא ייאלץ לנקוט עמדה לטובת החברה , שתשלול ממנו את כשירותו להתבונן בחברה במבט ביקורתי . ברוח זו , בסעיף 219 לפקודת החברות [ נוסח חדש ] , שבוטל על ידי חוק החברות , נקבע כי נושא משרה לא יהיה כשיר להתמנות כרואה החשבון של החברה . הוראה זו משקפת את עמדתו של המחוקק בדבר הצורך בניתוק מוחלט של זיקה בין החברה לבין רואה החשבון שלה . ממנה אנו למדים , כי הבקרה החיצונית חייבת להיות ממודרת לחלוטין מכל קשר מינהלתי עסקי עם החברה , כדי לשחרר את רואה החשבון המבקר מזיקה כלשהי לאינטרסים של החברה . הוראה זו אמנם אינה מופיעה בחוק החברות בנוסח זה , אולם יש לקרוא את חובת אי – התלות הישירה או העקיפה המופיעה בסעיף 160 ( א ) לחוק ככולל...
אל הספר