המחוקק העמיד את רואה החשבון בעמדה המקנה לו תפקיד במאבק נגד תופעותיה החמורות של בעיית הנציג , ונגד ניצול לרעה של כוחם של אנשי הפנים בחברה . כדי לציידו כראוי למשימה זו קבע המחוקק מספר תנאים לכהונתו של רואה החשבון : ראשית , הודגשה אי – תלותו ; שנית , נשמרה אי – כפיפותו למרותם של נושאי משרה בחברה ; ושלישית , הובטח נוהל פיטוריו . תנאי הכשירות להתמנות כרואה חשבון מבקר הם שניים : עליו להיות בעל תעודת רואה חשבון מוכרת , ועליו להיות בלתי – תלוי . התנאי הראשון אינו שולל כמובן מינויה של פירמת רואי חשבון או בעלי מניותיה , ובלבד ששותפיה יענו על קריטריון זה . בתנאי השני דן סעיף 601 לחוק , המכתיב את אי – תלותו של רואה החשבון המבקר בחברה , בין במישרין ובין בעקיפין . אי – תלותו של המבקר החיצוני היא הבריח התיכון של מקצוע ראיית החשבון , אולם בהיותה מצב נפשי , קשה מאוד להגדירה . סעיף 4 להנחיות בדבר אי – תלות של רואה חשבון שפירסם הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון ב – 01 ביולי 9891 קובע , כי אי – התלות מתבטאת במצב נפשי של מודעות מתמדת המאפשר שיקול דעת ושיפוט ללא משוא פנים וללא דעה קדומה לאורך שרשרת ההחלטות ה...
אל הספר