חוק החברות מטיל חובת מינוי מבקר פנימי על חברה ציבורית ( סעיף . ( 146 בסיסה של דרישה זו הוא השאיפה להבטיח בקרה פנימית על תקינות כל הניהול המקצועי של החברה . באופן זה משמש המבקר כזרוע השנייה במנגנון הבקרה מרובה הזרועות שמיועד להגן על ענייניהם של המשקיעים . בעוד הדירקטוריון , ובכלל זה ועדת הביקורת והדירקטורים החיצוניים , מופקדים על בקרת יעילות הניהול , מופקד המבקר הפנימי על תקינות הניהול . להטלת פיקוח על נאותות הניהול יש השלכות על תיפקודה של החברה , ובהכרח גם על שוק ההון כולו . מעמדו של מבקר פנימי מוגדר בחוק מיוחד שהותקן לשם כך – חוק הביקורת הפנימית , תשנ " ב – , 1992 ובו מוסדרים תפקידיו של מבקר פנימי אשר חובה למנותו בכל גוף ציבורי . . 593 ס " ח , 1395 תשנ " ב , . 198 . 594 יש להבחין לענייננו בין גוף ציבורי כהגדרתו על פי חוק הביקורת הפנימית לבין חברה ציבורית על פי חוק החברות . חוק הביקורת הפנימית מגדיר גוף ציבורי כגוף מבוקר על פי חוק מבקר המדינה , גוף נתמך , קופת חולים או מועצה דתית . לעומת זאת , חברה ציבורית על פי חוק החברות היא חברה שמניותיה נמצאות בידי הציבור . חוק החברות , בהיותו חוק ...
אל הספר