עסקאות בין בעלי עניין לבין החברות הציבוריות שבשליטתם נמצאות במוקד סדר היום של שוק ההון בישראל . מאות עסקאות כאלה עומדות לאישור האסיפות הכלליות מדי שנה . ברוב המקרים אין מי שיפקח באופן ראוי על תהליך האישור , והוא מתבצע באין מפריע , לרבות בנוגע לעסקאות הפוגעות באינטרסים של ציבור בעלי המניות . אחת העסקאות הבולטות שהתגלגלה עד לפתחו של בית המשפט העליון כעניין פלילי הייתה עסקת ישרס – ערד . ערד השקעות , חברה ציבורית בשליטת שלמה אייזנברג , רכשה מידי אייזנברג את חברת הבנייה ישרס , ובתמורה הוקצתה לאייזנברג חבילת מניות בערד . למרות שלצורך העסקה נקבע שווי ישרס בשווי הגבוה משמעותית משוויה בבורסה , העסקה אושרה . התברר , כי כדי להשיג את אישורם של שליש מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה נמכרה חבילת מניות על ידי אייזנברג לאיש העסקים ומקורבו , בנימין יסלזון , שהצביע בעד העסקה . בעקבות אישורים אלו , שהושגו בניגוד לפקודת החברות ולחוק ניירות ערך , הורשע אייזנברג בפלילים . בתוך כך נבחנה הגדרת עניין אישי . בית המשפט העליון קבע , כי לעניין קיומו של עניין אישי אצל בעל מניות " כל זיקה אישית שיש לבעל מניות...
אל הספר