חובת בעלי שליטה שקדמה לחוק החברות עד לחוק החברות טיפל הדין הישראלי בסוגיית החובות המוטלים על בעלי שליטה משני כיוונים . ראשית , פקודת החברות קלטה סעיף אשר אסר על קיפוח בעקבות המהפך שחל במשפט האנגלי בעניין זה . סעיף 118 א לפקודת החברות בנוסח הּ הישן , וסעיף 352 לפקודת החברות [ נוסח חדש ] כללו הוראה המקנה לבעל מניות סעד במקרה של קיפוח . מטרתו הייתה להרחיב את היקף ההגנה והסעדים העומדים לרשות בעלי המניות הנפגעים מהתנהגות בעלי השררה בחברה , אף אם אינה עולה כדי פגיעה בזכות משפטית . נוסף על כך , הפסיקה הישראלית כללה את פסק הדין המונומנטלי בעניין קוסוי , שהכיר בחובת האמונים המוטלת על בעלי שליטה . בפרשת קוסוי העבירו בעלי שליטה בבנק , בשרשרת הסכמים מורכבת , את מניותיהם למר אפשטיין – אדם בעל עבר פיננסי – פלילי מפוקפק , שרוקן את הבנק מנכסיו והשתמש בכספי המפקידים לצורך מימון רכישת המניות . קודם מכירתה הייתה השליטה מרוכזת בידי קבוצת בעלי מניות , וביניהן מר קוסוי . אפשטיין הבוזז לא רכש את שליטתו במישרין , אלא באמצעות חברות שבשליטתו ובעזרת אנשי קש . מוכרי השליטה במניות טענו להגנתם , כי לא היו מודעים לזה...
אל הספר