4.125 חובת ההגינות של בעל שליטה ובעל כוח הכרעה בעת הפעלתם – פתיח

בנוסף לחובת תום הלב הכללית החלה על כל בעלי המניות , משודרגת חובתם של בעלי מניות בעלי עמדת שליטה והכרעה באמצעות חובת ההגינות . לעומת חובת תום הלב הכללית , החלה על כל היחסים החוזיים כנורמת התנהגות בסיסית , חובת ההגינות כבר נובעת ממערכת יחסי האמון , שנועדה להוות מענה לבעיית הנציג . המחוקק לא פירש מהי חובת ההגינות . אולם , מניתוח הפסיקה שייעשה להלן יתברר , כי חובת ההגינות כוללת את החובה להעניק משקל רב יותר לאינטרסים של החברה , ומשקל נמוך יותר לאינטרסים האישיים . היא נובעת מעמדתו המיוחסת של בעל המניות . הוא מחזיק בעמדה זו מכוח יכולתו להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות באמצעות המניות שבידיו . הכוח הזה להשפיע על תוצאת ההחלטה הוא למעשה כוח של החברה , ולכן הוא מקבל אותו בצירוף לחובה לשקול את טובת החברה , ש " השאילה " לו כוח זה . כאשר דן הנשיא ברק בתוכנה של חובת האמונים המוטלת על בעלי עמדת שליטה , הוא הבחין בינה לבין חובת האמונים המוטלת על נושא משרה , ויצק לתוכה תכנים מאוזנים של התחשבות בזכות הקניין והתחשבות בזכותם של השותפים האחרים . הנשיא ברק קבע , כי בעל מניה , בניגוד לנושא המשרה , הוא במובן מסוים ...  אל הספר