ליקוייה של דוקטרינת הידיעה הקונסטרוקטיבית והקשיים שערמה בפני כל העולם המסחרי תוקנו בחלקם בתיקון 71 לפקודת החברות , שניתק את הקשר הדו – סיטרי בין דוקטרינת הכשרות המוגבלת לבין הידיעה הקונסטרוקטיבית . זאת , על ידי הכרזת הכשרות הכללית של החברה הרשומה , והצהרה כי לעניין סמכותם של נושאי המשרה אין לייחס לצד המתקשר ידיעה אוטומטית של התקנון . שינוי התפיסה כרך גם שׂ ידוד מערכות החשיבה לגבי הייחוס המוחלט של ידיעת מסמכיה הפומביים של החברה לכל צד המתקשר עמה . התיקון נבע מהשאיפה לאזן את אי – השוויון בין ההגנה על החברה לבין זו הניתנת לאלו המתקשרים עמה . השינוי בא לידי ביטוי בסעיף 105 ( ב ) לפקודת החברות [ נוסח חדש ] , שקבע : " הגשה לרשם של התזכיר ושל שאר המסמכים שעל חברה להגיש לרשם ורישומם בידי הרשם , אין בהם בלבד ראיה לידיעת תכנם לעניין סעיף קטן ( א ) " . על פי סעיף זה , חובת הידיעה של תוכן המסמכים הפומביים התחלפה בעקרון המתנה את תוצאות הפעולה במצב נפשי של מתקשר , ש " ידע או היה עליו לדעת " על החריגה על פי סעיף 105 ( א ) לפקודת החברות [ נוסח חדש ] . נמצא , כי רמת הידיעה ששומה על המתקשר עם החברה היה ל...
אל הספר