חובת הגילוי ואספקת המידע הוטלה על כל בעלי עניין אלה ביחסים בינם לבין עצמם במסגרת פעילותם בחברה . חובה זו משתרעת הן על מצב טרום הקמת החברה , הן על מצב שהחברה מתנהלת כעסק חי , לרבות כאשר ניירות הערך שלה מונפקים לציבור , והן כאשר היא נמצאת בהקפאת הליכים או בשלבי פירוק . להלן שתי דוגמאות שבהן התייחס בית המשפט לחובת הגילוי . האחת הייתה בהקשר של גילוי נאות מכוח חוק ניירות ערך , והשנייה – בהקשר של חובת הגילוי המוטלת על בעלי שליטה כלפי נושי חברה בהקפאת הליכים . ניתן יהיה להיווכח בחשיבות שמייחס בית המשפט לגילוי כיסוד התנהגותי הכרחי לקיומו של שוק מסחרי תקין . המידע משמש כלי בעל חשיבות עליונה ליצירת משטח ראוי ליצירת יחסים ראויים בין קבוצות בעלי העניין בחברה . תקינותם של יחסים אלו היא תנאי לאמון שנותן הציבור בחברה הרשומה כמסגרת ייצור והשקעה .
אל הספר