ההיגיון המטיל אחריות פלילית על תאגיד מבסס גם נימוקים להטלת אחריות פלילית אישית על האורגן . אמנם , תורת האורגנים מסדירה את אחריותם של תאגידים , אך לא ניתן להתעלם מ " תרומתו " המכרעת של האורגן לגיבושה של העבירה . פעולתו וכוונתו הן שיצרו את המעשה הלא – תקין , והעמסת עול אי – תקינות הפעולה עליו אמורה להגשים את שני היעדים העיקריים : ההרתעה היעילה , וההגנה על ערכים חברתיים ראויים . שחרור האורגן מאחריות עלול לגרור תופעות שליליות שישפיעו על איכות תיפקודה של החברה : יש בו כדי לגרור להתרופפות ההקפדה של האורגן על נורמות התנהגות תקינות , והוא חותר תחת אושיות הצדק והשוויון , מאחר שאין הבדל בין עבירה שמבצע אדם שפועל למען עצמו לבין זו שמבצע אדם הפועל למען תאגיד , שכן את שתיהן ביצע אדם . עם זאת , הטלת אחריות פלילית אישית על האורגן פורצת , שוב , את מחסום מסך האישיות המשפטית , ומערערת את מעמדה הריאליסטי של החברה . בהקשר זה קיימות שתי גישות בבית המשפט העליון . השופטים בן – פורת וקדמי נוקטים " גישה גורפת " . לשיטתם , כל אימת שאורגן ביצע מעשה פלילי שמחייב את החברה בפלילית , יחויב גם הוא אישית באחריות פלילי...
אל הספר