אחריות שילוחית היא מנגנון משפטי שנועד להתמודד עם תקלות בהטלת אחריות ישירה . באמצעות אחריות שילוחית מגדיל המחוקק את היקף אחיזתו , ולוכד גם בני אדם או גופים משפטיים שלכאורה לא ביצעו בפועל את המעשה , אך יכולים היו למנוע אותו . האחריות השילוחית נועדה להטיל אחריות על השולח בגין מעשיהם של שלוחיו , ועל מעביד – בגין מעשיהם של עובדיו . משמעותה של אחריות שילוחית היא שלמרות שהשולח או המעביד לא ביצעו את המעשה , הם יישאו באחריות לפעולה שביצע בן–אדם שהיה במעמד של עובד או שלוח . לדוגמה , עובד חנות שמכר סחורה פגומה יחייב את בעל החנות . המחוקק העדיף להרחיב את היקף החשיפה של השולחים או המעבידים , מאחר שמערכות יחסים כאלו עלולות ליצור בעיות פיקוח ותת – תיפקוד של השלוחים או העובדים . צמצום טווח האחריות רק לתחומו של השלוח או העובד הוא בעייתי משתי סיבות . ראשית , עלולה להיווצר בעיה של תת – פיקוח של השולח או המעביד . אם אלה יידעו שהם חסינים מחבות , הם יבחרו להרחיב את היקף הסיכון של הוראותיהם , ולבחור בעובדים או שלוחים שמוכנים לבצע את המעשים הלא – תקינים , ואף תמורת תשלום גבוה יותר לעובדים או לשלוחים . שנית , ...
אל הספר